* מידע מאתר ויקיפדיה
סוּלֶם (בערבית: سولم) הוא יישוב ערבי בעמק יזרעאל ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג’, בה הוא מהווה את היישוב הדרומי והמערבי ביותר. בסולם מתגוררים כ-2,700 תושבים (נכון לשנת 2022).
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברונזה. הכפר בנוי סביב תל ארכאולוגי, ששטחו 25 דונם, הקרוי “תל שונם” או “תל סולם”. בתל נערכו מספר סקרים ארכאולוגים. ובין השנים 1998 ל-2015 ערכה רשות העתיקות מספר חפירות ארכאולוגיות בתל ובסביבתו. התל משמש מאז המאה ה-19 כבית קברות, כך שהחפירות הארכאולוגיות מוגבלות למדרונות התל ולסביבתו.
* מידע מאתר ויקיפדיה
נין או ניין (בערבית: نين) הוא כפר ערבי הנמצא צפונית-מזרחית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ דברת, בגובה של 229 מטר מעל פני הים. הכפר שייך למועצה האזורית בוסתאן אל מרג’.
היסטוריה
השם “נין” מקורו ביישוב הקדום נעין, ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר בתלמוד[דרוש מקור] ובברית החדשה. הברית החדשה מספרת שישו ביצע במקום את נס החייאת בן האלמנה:
ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעין (Ναΐν), ורבים מתלמידיו הולכים אתו והמון עם רב. ויקרב אל שער העיר, והנה מוציאים מת, בן יחיד לאימו, והיא אלמנה; ועמה רבים מעם העיר. וכראות אותה האדון, נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה: אל תבכי. ויגש ויגע במיטה, ויעמדו הנושאים. ויאמר: עלם, אומר אני אליך, קומה! ויתעורר המת ויחל לדבר, ונתנהו לאימו.
— הבשורה על-פי לוקאס, פרק ז’, פסוקים 11–15
לפיכך הפך המקום קדוש לנוצרים, ובמאה הרביעית לספירה הוקמה בו כנסייה הנקראת “כנסיית בן האלמנה”. למקום גם הייתה חשיבות בעיני הצלבנים, לאחר כיבושם את הארץ. הכנסייה שוקמה בשנת 1880 על ידי המסדר הפרנציסקני, והיום שוכנת במרכז הכפר, בסמוך למסגד הכפר, ונשמרת על ידי התושבים בכלל ומשפחה נוצרית בפרט.
ארכאולוגים מציינים שהמקום שגשג במספר תקופות בהיסטוריה הקדומה. המקום נחשב כמרכזי בהיותו על דרך המלך, בין מצרים הקדומה ועיראק הקדומה. המקום הוזכר ברשימת פרעה תחותמס השלישי כאשר פלש לארץ על מנת להבטיח שליטה מצרית באזור, בשל וויכוח שהתקיים בינו לבין מצביאיו, כאשר דנו בסוגיית כיבושה של מגידו. קיימת סבירות שבאזור נין היה עימות צבאי בין צבאות פרעה עצמו וצבא מיתני, או מי שנקראו על ידי המצרים הקדומים “גדודי נהרין” שבאו מצפון סוריה.
בכפר נמצאו עתיקות רבות, ביניהן יסודות לבתים קדומים, בית בד, גלוסקמה, וקברים חצובים. ממצאים מעידים שהכפר היה מבוצר היטב מפני פולשים חיצוניים. והיווה עם הזמן מרכז מנהלי אזורי קרוב לעיר נצרת. בתקופה האיסלאמית הכפר מילא תפקיד מרכזי בתרומתו הגדולה לשלטון האסלאם באזור. מהכפר צמחו לפחות ארבעה מדענים, אנשי רוח ופילוסופים במאה השמינית של הספירה, ששמותיהם הצביעו על השתייכותם למקום.
באזור הכפר ובתוכו נערכו חפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות והתגלו שרידי יישוב קדום. הממצאים שהתגלו מתחילים בתקופת הברונזה ונמשכים עד ימינו. בין השאר התגלה מבנה אבן מהתקופה הרומית הקדומה. הבית מונה מספר חדרים ויושב על יסודות מהתקופה ההלניסטית. הממצאים מצביעים על כך שהבית נהרס בשריפה על יושביו, הסיבה לשריפה נשארה בגדר תעלומה.
מאז הקמת המדינה צמחו בכפר מנהיגים ערבים ידועים, כמו: סיף א-דין א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת תקופה ארוכה וחבר כנסת בשנות החמישים, הששים והשבעים.
כיום
כפר נין מהווה המרכז האדמיניסטרטיבי של המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג’. כמה תוכניות מיועדות להתבצע בכפר בינן חידוש הכנסייה “כנסיית בן האלמנה” ששיפוצה החל בסוף שנת 2012, ונכון למרץ 2013 נמצאת עדיין בשיפוץ, מעיינות באזא והמלוח, ומערכת כבישים: מזרחה לכיוון מגרש הכדורגל, ודרומה ליצירת כביש מקשר עם הכפר דחי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף אוגוסט 2023 (אומדן), מתגוררים בנין (כפר) 2,032 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.2%. בשנת 2004 תחום השיפוט של הכפר הגיע לכ-1,850 דונם ותוכנית המתאר המאושרת כללה 532 דונם.
* מידע מאתר ויקיפדיה
כפר מצר (נהגה: כפר מִיסְר; בערבית: كفر مصر) הוא יישוב ערבי במזרח עמק יזרעאל, הנמצא כ-13 ק”מ מזרח-צפון-מזרחית לעפולה ומרחק דומה מזרח-דרום-מזרחית מהעיר נצרת. היישוב שייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג’ בה הוא מהווה כיישוב הצפוני, המזרחי והמאוכלס ביותר עם כ-2,800 תושבים (נכון לשנת 2022).
הכפר מופיע במפה ששרטט הקולונל פייר ז’אקוטן בשנת 1799 בזמן כיבוש ארץ ישראל בידי נפוליון. במפה מופיע הכפר תחת השם מובהל. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פחה במאה ה-19, התיישבו בכפר פלחים ממוצא מצרי מה שהוביל לשינוי שמו של הכפר לשמו הנוכחי שמשמעותו היא “כפר מצרי”. בתקופת המנדט הבריטי ככל הנראה כבר לא הייתה בו אף לא משפחת אחת ממוצא מצרי וכל התושבים השתייכו לחמולת זועביה הפזורה בכפרי הגליל התחתון ובעיר נצרת.
עד שנת 1948 היה היישוב בתחומי נפת ביסאן. על פי תוכנית החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית. לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל.
בתחומי הכפר נמצאים שרידי יישוב עתיק. ב-1986 נחשף בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד, ובו רצפת פסיפס וכתובות עבריות, המעידים על קהילה יהודית שחייתה במקום
* מידע מאתר ויקיפדיה
דַּחִי (אֶ-דַּחִי) (בערבית: الدحي) הוא כפר ערבי בעמק יזרעאל ליד שכונת גבעת המורה שבעפולה והשייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג’. היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח’ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך.
היסטוריה
היישוב נמצא במעלה גבעת המורה בגובה של 400 מטר מעל פני הים. מעליו נמצא, בפסגת גבעת המורה בגובה של 515 מטר מעל פני הים, קברו של דחיא. היישוב נוסד במאה ה-18. היישוב מאוכלס בעיקר על ידי חמולת זועביה המתגוררים במספר יישובים בגליל התחתון המזרחי.
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת. לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1931 גרו בו 87 תושבים. בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-110 תושבים. לפי מפקד משנת 1963 גרו בו 175 תושבים. בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בשנת 2010, התגוררו בו 582 תושבים.
במלחמת לבנון השנייה ספג ההר עליו ממוקם הכפר רקטה של חזבאללה מסוג “פג’ר” אשר סימנה עליית מדרגה במלחמה. הטיל נפל בשמורת הטבע הסמוכה וגרם לנזק רב לעצים שם.